16.5.25
אתמול לג בעומר, ואני מכין חומר לשיעור.
נסעתי אתמול באוטובוס אחרי 5 שנים למעשה מאז הקורונה. לא נוח. צפוף. דחוס. הנהג נוהג בפראות ובעצירות חדות. אבל חינם. וזה מאד משמעותי.
ומשהו הזכיר לי. כשהיינו בבבוסטון בריכוז בן החודש של התוועדות לדצות וגוונים שונים בין דתי צפירה כבר אז לא עצרה בה עם התפרצויות כבר אז. וזמר התבדל מאיתנו וסעד לבד והייווה אטרקציה בזכות חוכמתו ושנינותו. כתבתי זאת. זה פצע.