יום שבת, 6 בנובמבר 2021

 7 נוב' 21

נ'סנה שמה לצפירה אוזניות למוסיקה וצפירה בכתה ויש וצחקה. הרגשות מפעמים.

 היום גסנה הוליכה את צפירה בהליכון. מעט אבל הרבה.

מרגש.

יום חמישי, 30 בספטמבר 2021

 30 ספט 21

הבוקר משניגשתי לצפירה למיטה הרגשתי שהיא חסרת חיוניות. גסנה לא הבחינה בזה בתחילה , אבל בהחלט כעבור זמן קצר, ואכן מחסור בחמצן שסיפקה לה במכונה. וזה שעות ועדיין לא מסתדר ממש. בבוקר גסנה הייתה בלחץ מזה. 

אינני יכול לתכנן. אני מאד משתדל שלא לקבוע לפני שצפירה מוקמת בבוקר תמיד מחשש. אם לא הייתה כאן גסנה בעלת הניסיון הרפואי כאחות מי יודע.

יום שבת, 25 בספטמבר 2021

 שבת, 25 ספט 21

רק ביום רביעי החזרתי את צפירה מהאשפוז. בבוקר גסנה שולפת את צפירה וכמו בדרך כלל גוררת את צפירה לשירותים, וצפירה נפלה. ואי אפשר להרימה והיא משמיעה קולות פרכוס וכשנפלה צעקה. ומכונת החמצן לא עובדת. קראתי למגן דוד. הפרה מדיק התמצא. החמצן והדופק לא היו לגמרי טובים, אבל סביר איך שהוא. הציע לקחתה למיון אך לא ראיתי הכרח.  אחרי כמה שעות זה לא ממש הסתדר. קראתי לרופא מנטלי והוא אישר שצפירה יציבה. אני לא מבחין שצפירה מחיכת. זה מדאיג.

יום שישי, 24 בספטמבר 2021

 24 ספט 21

נדמה שצפירה חוזרת לכפי שהייתה לפני האשפוז וזה בניגוד לפעם הקודמת שלקח לה שבועות אחרי האשפוז להתאושש.

היא נחמדה צין הצות הרפואי בסורוקה פנימית ד'. מחיכת. וזה מלבב. קרן אור.

יום חמישי, 23 בספטמבר 2021

 אתמול 22 ספט 21 הוצאתי את צפירה מסורוקה פנימית ד' לאחר דלקת קשה במעי הגס . שהתה שם בחג הראשון של סוכות למשך 4 ימים. אני עדיין לא חזרתי לעניינים וארחיב בהמשך. בערבים על הלילות עד 1000 בבוקר לערך הייתי שם ישן לסירוגין על כסא. הסתיו הגיע הבוקר ואני נזהר. סוודר.

יום שלישי, 7 בספטמבר 2021

 העניין עם ג'סנה מסתבך. המחליפה נדהמה מהבלגן בלשונה, מאי סדר חמור ומאבק לכלוך בחדר השינה של צפירה שהוא גם חדרה של גסנה, לחולים פציינטים בלשונה צריך לדאוג לניקיון מופתי כך אני עושה אמרה. ומשהוספתי לה שבלילות גסנה חוזרת לפנות בוקר ב 0400 השתנקה.

דיווחה לגסנה וגסנה התפרצה-- עכשיו כולם ידברו על שאני חוזרת ב 0400.

אכן ג'סנה וגם היא חשה בזאת מצתה את עצמה. היא ניצלה בגסות את ההנחות שהענקתי לה. 

יום שני, 6 בספטמבר 2021

 ע' ערב ראש השנה

ובכן גסנה לא הייתה עירנית ממש וצפירה שרגליה נגררות נפלה ומעכה את הברך של גסנה. כאבים חזקים. בצילום לא מצאו בעיה אבל היא מנוטרלת מהכאבים מטיפול בצפירה. צריך מחליפה. הפניות למתן לא הניבו פרי. אין להם רשימת מחליפות. גם אין להם קו חירום. אכזבה זו המעטה. וגסנה באמצעות הרשת שלה מצאה מחליפה. ובמקרה זה-- חירום-- כשלמחליפה אין ויזה זה כבר על חשבוני. להראות שהכול שביר. אין לדעת את הקורה. מזל גדול שצפירה לא נפלה על הראש. זה העיקר כאן וגם החזיקה בידה במעקה!

יום ראשון, 5 בספטמבר 2021

 5 ספט 21

אינך יודע למה לצפות. ג'סנה הבוקר בהוציאה את צפירה מהשירותים לא השתלטה על צפירה ונפלה ועמה צפירה. הסתדרה בסוף. אבל שוב כשיד אחת בט' כשהולכת לישון ב 4 בבוקר העירנות והצלילות ירודה. מה שאני מסיק כאן הוא שעלי להיות בבית בשעות הקריטיות.

יום שבת, 4 בספטמבר 2021

 עולה לי הבלוג מתערבב עם אלצהימר מחשבות.

צפירה נחלשת. עכשיו אפילו בתמיכה היא לא יכולה ללכת ויש לגרור אותה.

היום הקיאה אבל גם לי זה קרה, ואולי זה באוכל שהגישה ג/סנה בצהריים.

 

הלוגיקה המקראית

 

מקובל במחקר שהמחשבה הלוגית פותחה ביון על ידי הסופיסטים, סוקרטס, אפלטון וכמובן אריסטו. אריסטו פיתח את ההיגיון ההיקשי. הדיאלקטיקה. זאת בניגוד למחשבה המיסטית הדמיונית  הגלומה במיתוסים.

ברשימה זאת אני מבקש להקשות על ההנחה שהחשיבה הלוגית מאופיינת עם יוון שם מקורה , ומבקש אני לטעון שכבר הספרות המקראית משופעת בטיעונים לוגיים ובטכניקות רטוריות מובהקות. אלא שבניגוד לנואמים היווניים שהשתמשו בטיעונים לוגיים והשכילו גם לנסח את התיאוריות ההגיוניות הרי המקרא לא התבטא בתיאוריה אלא במעשה. ובניגוד ליון שהתיאוריה פורסמה על ידי הסופיסטים כגורגיאס והבאים אחריהם, הרי שהצגת הלוגיקה המקראית לשיטתה נתונה בידי החוקרים המאוחרים כמובן. על סמך הטקסט הנתון.

 נתבונן בסוגיה העולה משאלת ההיקש שעמד עליה אריסטו. ההיקש תלוי במוסכמה. אם ניקח את ההיקש הפשוט:

סוקרטס= בן אדם

בן אדם= בן תמותה

המסקנה:

סוקרטס= בן תמותה

יש כאן הנחות מקובלות כמו בן אדם הוא בן תמותה.  ללא הבנה זו שאין עליה חילוקי דעות ההיקש לא יתפוס.

 אריסטו דיבר על הסכמה כללית כנקודת המוצא להיקש.  כנקודת המוצא הדיאלקטית אריסטו מצביע על ההסכמה הכללית היא הטופוס. גם בתקופה המודרנית מצביע פרלמן על המכנה הארגומנטטיבי המשותף כנקודת המוצא לטיעון לוגי, מכנה שללא קיבועו ההיקש אינו קיים.  וספר איוב נוקט אף הוא באסטרטגית ההיקשים. יוצא הספר בהיקשיו מאותה נקודת מוצא מוסכמת.  אלא שכאן יש הבדל מסוים באשר ללוגיקה המקראית.

נקודת המוצא המקראית – ואני עוסק כאן בספר איוב—היא האמונה הבלתי מעורערת שה' עושה משפט צדק. על בסיס זה יישק דבר.

אדגים מנאומו של  אחד הרעים הוא בלדד השוחי שנאומו מאופיין באסטרטגיות רטוריות מובהקות:

הַאֵל, יְעַוֵּת מִשְׁפָּט;    וְאִם-שַׁדַּי, יְעַוֵּת-צֶדֶק.
ד  אִם-בָּנֶיךָ חָטְאוּ-לוֹ;    וַיְשַׁלְּחֵם, בְּיַד-פִּשְׁעָם.  (ח 4-3)
נתבונן:

עבורו ועבור רעיו המכנה המשותף המוסכם הבלתי מעורער הוא:

הַאֵל, יְעַוֵּת מִשְׁפָּט;    וְאִם-שַׁדַּי, יְעַוֵּת-צֶדק?!.

וזה בשאלה רטורית, שהיא לכשעצמה אמצעי רטורי מובהק. כלומר, שאלה שהמענה לה הוא מובן מאליו והיא נשאלת בפולמוס כדי לחזק את ההסכמה הכוללת.
עכשיו הבנים מתו וזה סימן מובהק --הוכחה לגבי בלדד שהם חטאו.  במילים אחרות, אין התרחשות בעלמא. מות הבנים (והבנות) אינו מקרי אלא תוצאה. מותם היא תוצאה. מות הבנים הוא הוכחה לחטאם עליו נענשו על ידי ה'. ולענייננו: בלדד לומד על מות הבנים לא מתוך ידיעה רפואית כלשהי, אלא עבורו ההיקש  הוא כלי ההוכחה הבדוקה. טכניקת ההיקש מאפשרת לו להסיק את מסקנתו.

איוב כופר במסקנת בלדד משום שהוא מכחיש את נקודת המוצא שהאל עושה משפט.

הפולמוס כאן מתרחש בשדה הרטורי.

וטכניקה רטורית נוספת שנוקט בה בלדד והיא האנלוגיה:

הֲיִגְאֶה-גֹּמֶא, בְּלֹא בִצָּה;    יִשְׂגֶּה-אָחוּ בְלִי-מָיִם.
יב  עֹדֶנּוּ בְאִבּוֹ, לֹא יִקָּטֵף;    וְלִפְנֵי כָל-חָצִיר יִיבָשׁ.
יג  כֵּן--אָרְחוֹת, כָּל-שֹׁכְחֵי אֵל;    וְתִקְוַת חָנֵף תֹּאבֵד.  (ח 13-11)

צמחים לא גודלים סתם. בלי הביצה הגומא לא יגדל וגומר. ובמילים אחרות, הבנים מתו ללא סיבה?

יש דין ויש דין בעולם.

האנלוגיה היא אמצעי רטורי מרכזי.  משום שמתבוננים בתופעה מוכרת ברורה שאין חולקים עליה – בדרך כלל מעולם הטבע הידוע וברור וגוזרים ממנה למקרה הנדון.

שוב הוכחה ללא נתון עובדתי—מעבדתי. אבל ככה הוא עולם הוויכוח , הפולמוס. ובלדד – הסופר המקראי—מתמצא היטב ברזי הטיעון וההוכחה הרטורית.

נכון, הרטוריקה היוונית השתחררה מנקודת המוצא האלוהית הדתית והשתמשה במוסכמות חברתיות. ונכון, שהסופיסטים והפילוסופים  היווניים כתבו ספרי לימוד ברטוריקה כהמפורסם הוא הרטוריקה של אריסטו.


 

יום שישי, 3 בספטמבר 2021

 1 ספט' 21

צפירה חלשה יותר ויותר. אם קודם ג'סנה בתמיכה יכלה להוליך אותה עכשיו ג'סנה צריכה לגרור אותה אחרת צפירה נופלת על הגב. הרגשה קשה. ועם זאת צפירה עירנית.

יום שבת, 21 באוגוסט 2021

  21 אוגוסט 2021

אין רצף בכתיבה וזה לא מקרי. אני קורא את מה שאני כותב וצמרמורת תוקפת אותי. זה קשה מדי. ולכן ובכל אופן אני מנהל יומן אבל במחברת. סגור יותר.

יום חמישי, 4 במרץ 2021

4 מרץ 2021

 כל בוקר שאני ניגש למיטתה של צפירה ואם אני מעורר בה חיוך יום זה הוא יום של חיוך עבורי. עצוב לראותה יושבת בכסאה כל היום בלי תזוזה, והיא מעלעלת לה בדפים וכאילו קוראת זכר לי

19 אוגוסט 2021

כן, יש ירידה. 


יום שבת, 30 בינואר 2021

 29 ינואר 2021

מה אגיד? רווח לי. ג'סנה הניעה את צפירה והיא מעדה. יום לפני כן פרצה צפירה בזעקה ואז בקולות ונשימה מטורפת וריר, קצף לבן פרץ מפיה. הרגענו אותה. אבל שוב לא יכלה ללכת את אותם צעדים בתמיכתה האיתנה של ג'סנה. צפיתי לגרוע. הייתי משותק. באה רופאה מנטלי ומצאה שהסממנים החיצוניים כשורה. גם ג'סנה בבדיקות שעשתה מצאה כך. ופתאום נעלם מטען מכשיר החמצן שג'סנה נתנה לצפירה. אז עוד טרם חלף שבוע מהחיסון השני לא היססתי וקניתי את המטען ביד שרה. לפחות זה. ואתמול צפירה שבה לצעוד מעט ללא כסא הגלגלים כמובן בתמיכתה של ג'סנה, ושבה לחייך, וזה חיוך של אושר. יש בצפירה עצמות שמקרינות ומחבבות אותה.

יום רביעי, 13 בינואר 2021

 13 ינואר 21

הפסוק את אשר יגורתי בא לי מלווה אותי, שוכן בי מדי יום. הבוקר ג'סנה הוליכה מעט את צפירה והיא התמוטטה. ג'סנה נבהלה כהוגן טראומה אבל לא איבדה עשתונות. צפירה התאוששה אבל היה ברור שהיא עברה חוויה קשה. ככה אני חי עם צפירה כל יום.  וכשצפירה מתאוששת מעט היא גם מחייכת. אין כאן תקוה, אבל החיוך הוא  עוד טיפת חמצן להמשיך.