יום שבת, 30 בינואר 2021

 29 ינואר 2021

מה אגיד? רווח לי. ג'סנה הניעה את צפירה והיא מעדה. יום לפני כן פרצה צפירה בזעקה ואז בקולות ונשימה מטורפת וריר, קצף לבן פרץ מפיה. הרגענו אותה. אבל שוב לא יכלה ללכת את אותם צעדים בתמיכתה האיתנה של ג'סנה. צפיתי לגרוע. הייתי משותק. באה רופאה מנטלי ומצאה שהסממנים החיצוניים כשורה. גם ג'סנה בבדיקות שעשתה מצאה כך. ופתאום נעלם מטען מכשיר החמצן שג'סנה נתנה לצפירה. אז עוד טרם חלף שבוע מהחיסון השני לא היססתי וקניתי את המטען ביד שרה. לפחות זה. ואתמול צפירה שבה לצעוד מעט ללא כסא הגלגלים כמובן בתמיכתה של ג'סנה, ושבה לחייך, וזה חיוך של אושר. יש בצפירה עצמות שמקרינות ומחבבות אותה.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה