מצב של אין אונים. יש שאדם נכנס למערבולת, והוא נואש
אך יש איזה חבל הצלה. שביב תקווה. גם אם הוא שקוע באפילה, בבור תחתיות, עדיין נעשה
ניסיון לצאת, עוזרים, אולי. לא כאן. זה אבוד. המחלה אוכלת את תאי המוח, ממיתה
אותם, ואין תחליף, אין מוצא. אין שום תקווה. המילה תקווה על המשתמע ממנה נמחקה. המטפל הראשוני, שזה אני, האתרסק באין האונים הנורא הזה. וזהו מבחני האישי לתמוך. גם אם היכולת הקוגנטיבית נמוגה הרגשות מפעממים, מופיע חיוך להופעתי מופיע חיוך בבוקר-- כאן הכוח. כאן כוח ההתמדה. כאן המאבק החיובי. לשמר בכל כוח את החיוך.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה