מחשבות ספורדיות קופצות-- 7 אפריל 25-- לא מרגיש טוב. מחר אולטר לב. קוצר נשימה , דופק איטי. נראה. שיעור מענין על שפינוזה. נגד הדתות הקובנציאליות. אלוהים הוא הטבע. ההרמוניה בטבע. אחרי שיעור השלמה בתרשיש הזמנו את גסטה , אתי נוהגת לקטר. אווירה נעימה. אנשים ברמה גבוהה יותר מארומה. שמים לי מול החדר איזו קליניקה לאיפול אלטרנטיבי של קופת חולים שכמובן משלמים דמי שכירות וזו מטרתו של מנהל הבית שוקי. אבל מול האף שזו בעצם חוצפה. אי התחשבות פוגעת. הזכרונות הספורדיים האלה הם של אירועים מדכאים, כשלונות וגומר. כול פעם קופץ לו. במוצאי שבת ליל הסדר. אחגוג במשען. ערב לםני בקבלת שבת אשא דברים.
אני צריך להרהר עמוקות על עתידי במשען. יותר מדי פשוטי עם שכאלה מתנגדים, מחרימים, את המשכיל קרי אני. זו הטרדה קשה. אין לי חברה במשען. הקנאה. יש יתרון שירותי הרפואה יותר זמינים. חברות אמיצה של כ ארבעה מטפלים הודיים שגם באים מאותו איזור. דיברתי היום על אבלות ואומרים צריך ללכת הלאה. לא. אסור למחוק את צפירה. מעולם לא עזרתי לצפירה במטבח וזה מאד הכעיס אותה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה