יום שבת, 17 באוקטובר 2026

 18 אוק 26

הבוקר מיהרתי לקראת הניקיון שבושש לבוא. אבל טוב להיות מוכן מוקדם יחסית. חזר קשקשת בראש בקרקפת.

אתמול שבת היה יום טוב. ישמתי את המלצת גימס לא ליפול שבי אחר חולשות ולא שיחקתי באינטרנט המפתה.

התרכזתי בסוקרטס אפלטון והבנתי את תפיסת האידיאה שלו עם משל המערה.

גם סוקרטס נגד ההתאבדות בדומה לתפיסת היהדות בצלם.

אבל סוקרטס מדבר על הישארות הנפש כשהגוף הוא בית כלא של דחיפות וצרכים גופניים בעוד שעם השתחררות הגוף ואז הנפש ואנו מגיעים כאו לאידיאה.

זה היה יום טוב.

אבל ארוחת הערב קוטעת. כבר ב 6 אני יורד, לפעמים מתעכב בדרך כלל לא ואז אינני חוזר  לעבודה , אלא שקוע בכורסה.

ואז באה אתי וזה כבר משאיר טעם מר. מספרת שהיא הקוראת המצטינת במשען, שזו מתחברת איתה וכולי וכולי ומבלי יכולת לתת משפט שלם.

מרנץ חלף על פני ועיכבתי אותו בשאלה איך הוא מפרש את משל המערה. כתבתי על זה, ובכל זאת אמור לי. גמגם והתחיל לדבר באנגלית על ובר. הוא גמור ולדעתי היה גמור כל הזמן.

עוד כשעתיים אגיע לשיקום ואז מיד חזרה לחזור להתכונן לחומר המרתק הזה.

היכולת הטובה אתמול נבעה בעיקר בגלל יציאה. אם אין זה משפיע עלהכול. מכל מקום לקחתי בלילה 2 כפות לבולק ועדיין אין תוצאה.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה