יום חמישי, 20 ביוני 2019


 מרץ 14ינואר 144 FFהכישלון הגדול – החלתי לכתוב בשלהי מרץ 2012

זהו מסמך אישי קשה. החדווה נעלמה. מצבה של צפירה מייאש. נכון שהיא פיזית מתפקדת במסגרת הבית ואפילו טוב. אבל לא בחוץ. אתמול הלכה להביא לחם. בדרך כלל עושה זאת ללא בעיות ואני מעודד אותה לזה. דואג תמיד אני דואג שיש עמה טלפון למקרה. שיש בנרתיק את המספר שלי. אם לא תצא תשב בבית ספונה ומיום ליום מצמצמת את הפעילות האינטלקט'. הבוקר הראיתי לה מאמרים בהארץ על דה וינצ'י ועל אדריכליות ולא הגיבה.(והיא בעלת תואר ד"ר בתולדות האומנות עם התמחות ברנסנס)חוסר העניין שלה באומנות בספריה מפליא. פעם הייתה מדפדפת בספרי האומנות למכביר שלה. זה פסק. שלא לדבר על אוסף השקופיות שלה. כשתראה תמונה תוכל לדבר עליה. אבל ככה זה. אז אתמול הלכה לחנות וחזרה. וברכתי שחזרה. והשכילה גם להקיש על קוד הכניסה. אבל חזרה נסערת והתפרצה שהיא הזונה של כולם, והיא חוזרת על כך הרבה, ושדבר כזה לא היה לה. ועומדת שעות על יד אוסף תכשיטים שלה.
הרופאים אינם ששים שתטוס חוששים אני מבין מחוסר אוריינטציה. זה פחד. חשש. שמנע ממני מלנסוע לטקס השקת ספרי ב Stellenbosch  דבר שהם לא קיבלו שם. זה היה אחרי שהחלטתי לקחתה לפירנצה ירושלים של אומני הרנסנס לטיול שהיה באמת נהדר, והיינו בכול באופייצי וגומר וראינו הכול, וכשהמדריכה הסבירה צפירה העירה והמדריכה הבינה שהיא מקצועית ונתנה לה לדבר והיה מרשים. אבל זה לא חדר אליה. ואחרי זה בשדה התעופה שאלה אותי מה אנו עושים כאן, והבנתי שזה נמחק לה. במקום הגיבה יותר משנפגשה פנים אל פנים עם התמונה אבל לא עבר זמן, חלף הרגע ונמחק.
מנגד לקחתי אותה לסייע לגן הילדים של אשל אברהם, ונתקלנו בגננת מבריקה, סקרנית , אינטליגנטית מאד, והייתה שיחה נהדרת, וילדים ציירו וצפירה ידעה לדובב אותם ולבנות איתם נהדר. במיטבה.


עכשיו צפירה שטפה משהו בקערה באמבטיה ושוב שפכה את המים לאמבטיה ויצרה סתימה. וחזרתי עשרות פעמים כול יום שתשטוף תשפוך בבית השימוש ושום דבר. קטסטרופה. צפירה לא מצאה את דרכה. אני חושב שהיא נגררה אחרי למקומות לא לה.
30 מרץ 2012
צפירה מרגישה טוב בחברה אף בריקודים העממיים כך פרחה במסיבות עמך הנחמדות אבל לרגל אי ההתקבלות שלנו שם אנו כבר לא באים. חבל. חבל. אף כי הסיפור שם לא תם. וזה חלק מהעניין. גם כשאני זקוק היום לסיוע חברים אין לנו. נקודה. אין חברים קרובים. וגם כשהיה את אלכס וכרמן וכרמן שידרה שלא נבוא יותר. גם צפירה שתמיד לא ידעה להתמודד עם ביקורת נעשית תוקפנית מאד וזה סיפור אצלה מימים  -הגבירה את הלהבה ביחסים עם כרמן. ועכשיו אני נזקק לעזרה וכרמן יודעת לעשות כך. אז הכישלון הגדול הוא גם בבדידות הגדולה גם מחברים, גם מזמר , גם מרנה, גם מנסיה. אתה יכול לתת הסבר לכול אחד מאלה אבל כשזה מצטרף זה קשה ומעיק.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה